איך אנחנו מונעים את הרס החיממים בחדרי האמבטיה כתוצאה מהאדים
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים עבים, טפטופי מים בלתי צפויים, ושינויים תדירים בטמפרטורה – מקור קיצוני לקור ועד חום קיצוני. רוב החיממים באמצעות קרינת אינפרא-אדום פשוט לא מסוגלים לעמוד בזה. הם מאפשרים ללחות לחדור פנימה, מה שגורם לקצר במעגלים החשמליים. ופתאום יש לנו מכשיר שאינו עובד, באמצע חודש ינואר.
זה מתסכל. לכן החלטנו ליצור מכשיר שאכן יחזיק מעמד.
התמודדות עם האדים
האויב האמיתי הוא הקירור. כשהחיממה נדלקת, העלייה הפתאומית בטמפרטורה יכולה לגרום ללחות לחדור לתוך המכשיר. זו תהליך ערמומי.
כדי למנוע זאת, אנחנו לא רק “סוגרים” את המכשיר – אלא משתמשים בחומרים עמידים ובציפויים מיוחדים על הלוחות הפנימיים. בנוסף, אנחנו שומרים על החיבורים החשמליים רחוקים ככל האפשר מרכיבי החימום. למה? כדי ששכבת המים הדקה לא תיצור מעין “גשר” שדרכו החשמל ידלוף. בלי זה, אנחנו פשוט מחכים שהמפסק יינתק.
הבעיה של טפטופי המים
יש גם את טפטופי המים. כולנו ראינו את זה – מים שנאגרים במקומות שאין בהם צורך בהם.
עיצבנו את המכשיר כך שהמים יזרמו החוצה, ולא יחדרו לתוך המכשיר. לגבי הנורות, בחרנו בזכוכית קוורץ עמידה בפני טמפרטורות גבוהות. היא עמידה, ויכולה לעמוד בלחץ של מים קרים מבלי להישבר.
טיפ קטן: אם אתם מתקינים את המכשיר במקום עם הרבה אדים, ודאו שהמכשיר מתאים לתנאים האלו. זו פרט קטן, אך הוא יחסוך לכם הרבה בעיות בהמשך.
הפשרה
הבעיה היא שלא ניתן לקבל מכשיר שהוא סגור לחלוטין ובו זמנית יש זרימת אוויר מושלמת. זו פשרה.
כדי שהחלקים הפנימיים לא יתחממו יותר מדי, ובו זמנית שהמים לא יחדרו פנימה, נאלצנו לשנות את עיצוב המכשיר. התוצאה? החלק החיצוני של המכשיר חם יותר מאשר במכשירים זולים שאינם סגורים לחלוטין.
זו פשרה? כן. אבל אני מעדיף שהחלק החיצוני של המכשיר יהיה חם, מאשר שהמכשיר לא יעבוד אחרי חורף אחד בלבד.